רשלנות רפואית
מהי תביעת רשלנות רפואית
תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו למטופל עקב קבלת טיפול רפואי רשלני ו/או שלא על פי סטנדרטים רפואיים מקובלים.
תביעה מסוג זה יכול שתוגש עקב קבלת טיפול רפואי רשלני ו/או אי מתן טיפול, רשלנות באבחון של מחלה או מצב רפואי כלשהו ואי אבחון במועד, אי בצוע בדיקות, מתן טיפול רפואי מבלי שהוסברו לחולה מלא הסיכונים הכרוכים באותו הטיפול, רשלנות בביצוע ניתוח ו/או פעולה פולשנית כלשהי, רשלנות במהלך מעקב הריון ו/או לידה, רשלנות במתן תרופה או אי מתן תרופה מתאימה וכיו"ב
יש להדגיש כי לא בכל מקרה קיימת עילה להגשת תביעה וכי לא כל טעות תחשב כטיפול רשלני. לפיכך, על עורך הדין המטפל בתביעת רשלנות רפואית לבחון כל מקרה בצורה יסודית, הן מהפן המשפטי והן מהפן העובדתי ורק לאחר מכן לקבל החלטה באם נסיבות המקרה מצדיקות הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
מהבחינה המשפטית, על מנת להוכיח תביעת רשלנות רפואית על התובע להוכיח, בין היתר, כי הגורם אשר טיפל בו חב כלפיו חובת זהירות, כי הפר את אותה חובת זהירות, כי בעקבות ההפרה נגרם למטופל נזק וכי קיים קשר סיבתי בין הנזקים שנגרמו למטופל לבין ההתרשלות הנטענת.
כמו כן, יבחן בית המשפט האם נהג הגורם המטפל על פי הסטנדרטים הנהוגים והמקובלים באותו התחום ובאותו המועד בו ניתן הטיפול הרפואי והאם נהג כפי שבעל מקצוע סביר מסוגו היה נוהג בנסיבות המקרה, בהתאם לנורמות המקובלות ולפרקטיקה הנוהגת באותה העת.
על ידי מי יכולה להיות מוגשת תביעת רשלנות רפואית וכנגד מי
התביעה יכול שתוגש הן על ידי המטופל/הנפגע עצמו והן על ידי מיטיבים (כגון בן זוג, הורה ו/או ילד) אשר היטיבו את נזקיו של הנפגע ומבקשים לתבוע את הוצאותיהם וזאת באמצעות עורך דין העוסק ברשלנות רפואית.
במקרה של מות המטופל, קיימת עילת תביעה ליורשיו ו/או לתלויים בו (לרבות בן זוגו, ילדיו ו/או הוריו).
במקרה של נפגע שהינו קטין, תוגש התביעה באמצעות הוריו, אפוטרופסיו הטבעיים.
התביעה יכולה להיות מוגשת כנגד כל גורם העוסק ברפואה, לרבות הרופא עצמו ו/או אנשי הצוות הרפואי וכן כנגד מעסיקיהם, לרבות קופת החולים ו/או בית החולים.
בנוסף, מוגשת התביעה כנגד חברות הביטוח אשר ביטחו את חבותם של הגורמים המנויים לעיל.
מתי יש להגיש את התביעה
תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית הינה 7 שנים, היינו, ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים מיום קבלת הטיפול הרשלני ו/או מיום גלוי הנזק במידה ונתגלה במועד מאוחר יותר (במקרים חריגים ניתן להגיש התביעה עד 10 שנים מיום המעשה או המחדל הרשלני).
כאשר הנפגע הינו קטין, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בהגיעו לגיל 18, לפיכך, ניתן להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25.
שלבי הטיפול בתביעה
בשלב ראשון, יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי הנוגע למקרה וזאת מכל הגורמים אשר טיפלו ו/או היו מעורבים במתן הטיפול לנפגע ומומלץ כבר בשלב ראשוני זה לפנות לטיפול עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית.
על פי חוק קיימת חובה לתעד את הטיפול הרפואי ולשמור על הרשומות הרפואיות וכן למסרן לידי המטופל ו/או בא כוחו. על הגורם המטפל לתעד את מהלך הטיפול הרפואי על גבי הרשומה הרפואית הכוללת, בין היתר, פרטיו המזהים של המטופל והגורם המטפל, מידע רפואי לגבי הטיפול שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר למטפל, אבחון מצב רפואי והוראות טיפול.
המוסדות הרפואיים השונים נוהגים להתנות את מסירת החומר הרפואי/התיק הרפואי כנגד קבלת כתב ויתור על סודיות רפואית חתום כדין על ידי המטופל וכן תשלום בגין איסוף וצילום הרשומות הרפואיות.
איסוף התיעוד הרפואי כאמור רצוי שיעשה על ידי עורך הדין המטפל.
לאחר עיון וסקירה קפדנית של מלא התיעוד הרפואי, נעשית פנייה למומחה רפואי לצורך קבלת חוות דעתו באם אכן ניתן במקרה זה לבסס תביעת רשלנות רפואית.
תביעה בגין רשלנות רפואית חייבת להיות נתמכת על ידי חוות דעת מומחה העוסק בתחום הרפואי הרלוונטי ולעיתים אף נדרשת חוות דעתם של מספר מומחים.
כך, בבואו לבחון קיומה של רשלנות רפואית, מתבסס ומסתמך בית המשפט על חוות הדעת של הרופאים המוגשות על ידי הצדדים ובמקרים מסוימים מחליט בית המשפט אף למנות מומחה מטעמו.
כשלב ראשון, מתבקש המומחה למסור את חוות דעתו הראשונית, עם קבלתה מוערכים סכויי התביעה ומתקבלת ההחלטה באם להגישה.
באם נראה כי ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית, יתבקש המומחה להוציא חוות דעת מלאה ומפורטת ולאחר קבלתה מוגשת התביעה.
יצוין כי תביעות מסוג זה הינן תביעות שאינן קלות כלל ועיקר להוכחה, ובעת ניהולן נדרשים ניסיון ומיומנות רבה של עורך דין העוסק ברשלנות רפואית, יחד עם סיוע של מומחים רפואיים מתאימים התומכים בטענות התובע.
סוגי הנזקים בגינם ניתן לתבוע פיצוי
כאב וסבל - פיצוי זה הינו פיצוי בגין נזק שאינו ממוני אשר יקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו ועל פי קריטריונים מסוימים לרבות, אופי הפגיעה, שיעור הנכות הצמיתה שנגרמה, גילו של הנפגע, אשפוזים להם נזקק הנפגע וכיו"ב. להבדיל מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במקרה דנן לא קיימת הגבלה לפיצוי בגין "ראש נזק" זה ובית המשפט רשאי לפסוק לנפגע פיצוי בהתאם לנזקיו ככל שיוכחו, עפ"י שיקול דעתו.
אובדן השתכרות בעבר ואובדן כושר השתכרות לעתיד - לעניין זה יחושבו הפסדי השכר שנגרמו לנפגע עד ליום הגשת התביעה בגין ימי אי הכושר עקב פגיעתו וכן הפסדיו הצפויים בעתיד בגין אובדן חלקי או מלא של כושר עבודתו ופוטנציאל השתכרותו עקב פגיעתו ובהתאם לאחוזי הנכות שנגרמה לו עקב הרשלנות הנטענת.
הוצאות רפואיות – התובע זכאי להחזר מהגורם החב בנזקיו בגין הוצאות רפואיות שאינן מכוסות ואשר שולמו על ידו ו/או להן יזקק בעתיד ושאינן כלולות במסגרת סל הבריאות.
הוצאות נסיעה - התובע זכאי להחזר בגין הוצאות נסיעה שנגרמו ו/או להן יזקק בעתיד. בכדי להשיב את הוצאות הנסיעה לעבר, חשוב שהנפגע יתעד באופן מסודר את הוצאות הנסיעה לקבלת טיפולים רפואיים או כל נסיעה הקשורה בתאונה.
הוצאות עזרת צד שלישי – לעניין זה יחושבו כל העלויות שנגרמו לנפגע ויגרמו לו בעתיד בגין עזרת הזולת לה
הינו נזקק ויזקק בעתיד עקב פגיעתו, לרבות עזרה בעבודות משק הבית וטיפול בנפגע.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעי רשלנות רפואית. המשרד פועל תוך היוועצות וליווי צמוד של מומחים רפואיים מנוסים ומובילים בתחומם לשם הוכחת הרשלנות הנטענת ונזקיה. צוות המשרד מלווה את הלקוח החל מקבלת התיק לטיפולנו ובכל שלב משלבי הטיפול, תוך הכוונה ומתן מענה מהיר וענייני בכל עניין הנוגע לתביעה ועד לסיומה ומיצוי זכויותיו של הלקוח במלואן. שכר הטרחה בגין הטיפול בתביעת רשלנות רפואית משולם בתום הטיפול בתביעה ומתוך סכום הפיצוי המתקבל.
הערה: המידע המצויין לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, אינו נועד לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. יש לפנות ו/או להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום.
|
