הסרת השומה הסתבכה. הפיצוי: 50 אלף שקל
0

פורסם ב-Ynet בתאריך 05.11.14 / עו"ד אייל בן ישי 

בת 31 שעברה ניתוח להסרת שומה מכתפה נותרה עם צלקת תפוחה פי כמה. הכללית תשלם לה כי לא הסבירה לה כראוי על הסיכונים הכרוכים בהליך

Doctor receiving a surgical scissor from a nurse in operating theaterצעירה שביקשה להסיר שומה מכתפה נשארה בתום ההליך הרפואי עם צלקת גדולה ותפוחה. בעקבות תביעה שהגישה נקבע לאחרונה בית משפט השלום בראשון לציון שקופת החולים כללית החסירה מהצעירה מידע מהותי בדבר הסיכוי להישארות הצלקת, וחייב אותה בפיצויים של כ-50 אלף שקל.

התובעת, שהייתה בת 31 ב-2007, הופנתה על ידי רופא המשפחה שלה בכללית לכירורג פלסטי, שקבע שאת השומה יש להסיר בניתוח. כמה חודשים לאחר ההליך הבחינה הצעירה כי באזור הניתוח נותרה צלקת גדולה, מגרדת ומציקה, שתפחה לממדים גדולים פי כמה מהשומה.

בחלוף כשנה וחצי, אחרי שלא חל שיפור במצב, היא הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד קופת החולים והרופא המנתח. לטענתה, אף שחתמה על טופס הסכמה לביצוע הניתוח, לא הוסבר לה על סיכוניו ועל האפשרות שתיוותר בגופה צלקת חמורה יותר מהשומה.

היא צירפה חוות דעת מומחה שציין שנפלו פגמים בהליך הרפואי והוסיף כי לא הוסבר לתובעת שנוכח גוון עורה הכהה, קיים סיכון גדול יותר לצלקת מוגזמת.

לטענת התובעת, אילו ידעה על הסיכון לא הייתה מסתכנת בהפיכת נגע אסתטי קטן לבעיה אסתטית גדולה. בנוסף, המומחה כתב בחוות דעת שהשיטה שבה השתמש המנתח לא התאימה למקרה, ולו היה פועל בשיטה הנהוגה בניתוחים אסתטיים, סביר להניח שהצלקת הייתה קטנה יותר.

המנתח טען מנגד שהניתוח בוצע משום שהשומה הייתה בסיכון לממאירות, כך שמטרתו הייתה רפואית ולא אסתטית. להוכחת טענתו צירף חוות דעת מומחה שלפיה הניתוח בוצע בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. הוא הוסיף שגם הוא וגם הכירורג שהפנה את התובעת לניתוח הסבירו לה על הסיכון לצלקת, שגם פורט בטופס ההסכמה.

הטופס לא מספיק

השופטת, ד"ר איריס סורוקר, קיבלה את הטענה שהצוות הרפואי לא יידע את הצעירה בדבר הסיכון להיווצרות צלקת גדולה יותר מהנגע המקורי. לדבריה, טופס ההסכמה שעליו חתמה כלל אמנם אזהרה בעניין, אך המסמך – שנוסח בצפיפות, באותיות קטנות וברצף משפטים המקשה על הקריאה – אינו מספיק. בהתחשב בכך שהתובעת עמדה בפני ניתוח, נרגשת וחוששת, היה מקום לתת לה את הזמן לקרוא את הטופס בעיון ולשאול על אודותיו.

השופטת הוסיפה שבניגוד לטענת המנתח, החשש לממאירות היה משני והסיבה העיקרית לניתוח הייתה אסתטית. מכאן שאם התובעת הייתה יודעת שתוצאתו לא תהיה אסתטית, סביר להניח שהיא הייתה נמנעת מלעבור אותו.

עם זאת נקבעה שלא הוכח שננקטה פרקטיקה רפואית רשלנית, ובחירת הרופא בשיטת הניתוח הייתה ראויה ומתאימה, מה גם שלא הוכח ששיטת הכריתה האסתטית עדיפה על הכריתה הרפואית שבה נקט.

עם זאת הטילה השופטת חלק מהאחריות להיקף הנזק שנוצר ברבות הימים על התובעת, שהתעכבה בפנייה לביקורת רפואית. לולא הייתה מתמהמהת, ציינה, ניתן היה לשפר את מצבה.

לבסוף, בשל הפגיעה בזכותה הבסיסית של התובעת לקבל את מלוא המידע בנוגע לסיכונים הצפויים, חייבה השופטת את הנתבעים בפיצויים של 50,600 שקל בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונסיעות, בנוסף לשכר טרחת עו"ד של 23.6% מסכום הפיצוי והוצאות.

* פורסם בYNET – הכותב עו"ד אייל בן ישי לא ייצג בתיק.

לכתבות נוספות >>