מדריך רשלנות רפואית
0

Medical malpractice Guide- Eyal ben ishay low

תביעה משפטית בעניין רשלנות רפואית הינה תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו למטופל עקב קבלת טיפול רפואי רשלני ו/או שלא על פי סטנדרטים רפואיים מקובלים.

תביעה מסוג זה, יכול שתוגש במקרים של קבלת טיפול רפואי רשלני ו/או אי מתן טיפול רפואי, רשלנות באבחון של מחלה או מצב רפואי, אבחון מחלה או מצב רפואי באיחור, אי בצוע בדיקות, מתן טיפול רפואי מבלי שהוסברו לחולה מלא הסיכונים הכרוכים באותו הטיפול, רשלנות בביצוע ניתוח ו/או פעולה פולשנית, רשלנות במהלך מעקב הריון ו/או לידה, רשלנות במתן תרופה או אי מתן תרופה מתאימה וכיו"ב.

יש להדגיש, כי לא בכל מקרה קיימת עילה להגשת תביעה וכי לא כל טעות תחשב כטיפול רשלני. על עורך הדין המטפל בתביעה לבחון כל מקרה בצורה יסודית, הן מהפן המשפטי והן מהפן העובדתי ורק לאחר מכן לקבל החלטה באם נסיבות המקרה מצדיקות הגשת תביעה שכזו.

מהבחינה המשפטית, על מנת להוכיח תביעת רשלנות רפואית על התובע להוכיח, בין היתר, כי הגורם אשר טיפל בו חב כלפיו חובת זהירות, כי הפר את אותה חובת זהירות, כי בעקבות ההפרה נגרם למטופל נזק וכי קיים קשר סיבתי בין הנזקים שנגרמו למטופל לבין ההתרשלות הנטענת. במילים אחרות, כי הרופא התרשל בטיפול שניתן למטופל וכי הטיפול הרשלני גרם לנזק. כמו כן, יבחן בית המשפט האם נהג הגורם המטפל על פי הסטנדרטים הנהוגים והמקובלים בתחום הרפואי הספציפי והאם נהג כפי שבעל מקצוע סביר מסוגו היה נוהג בנסיבות המקרה, בהתאם לנורמות המקובלות ולפרקטיקה הנוהגת באותה העת. היות והרפואה היא תחום דינאמי ומתקדם , גם הסטנדרט הרפואי והמשפטי לבחינת רשלנות, הינו דינאמי ומשתנה ממקרה למקרה.

על ידי מי יכולה להיות מוגשת התביעה וכנגד מי

התביעה יכול שתוגש הן על ידי המטופל/הנפגע עצמו והן על ידי המיטיבים (כגון בן זוג, הורה ו/או ילד). מטיבים הינם  מי שטיפלו בנפגע  ומבקשים לתבוע את  ההוצאות שנגרמו להם בעקבות כך.  חשוב כי הייצוג בתביעה זו עשה באמצעות עורך דין רשלנות רפואית מיומן ומנוסה. במקרה של מות המטופל, קיימת  ליורשיו ו/או לתלויים בו (לרבות בן זוגו, ילדיו ו/או הוריו) זכות לתבוע, כנהנים מעיזבונו. במקרה של נפגע שהינו קטין, תוגש התביעה באמצעות הוריו, אפוטרופסיו הטבעיים. התביעה יכולה להיות מוגשת כנגד כל גורם העוסק ברפואה, לרבות הרופא עצמו ו/או אנשי הצוות הרפואי וכן כנגד מעסיקיהם, לרבות קופת החולים ו/או בית החולים.בנוסף, מוגשת התביעה כנגד חברות הביטוח אשר ביטחו את הגורם שהתרשל.

מתי יש להגישה?

תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית הינה 7 שנים. כלומר,  ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים מיום קבלת הטיפול הרשלני ו/או מיום גלוי הנזק במידה ונתגלה במועד מאוחר יותר במקרים חריגים ניתן להגיש התביעה עד 10 שנים מיום המעשה או המחדל הרשלני. כאשר הנפגע הינו קטין, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בהגיעו לגיל 18, לפיכך, ניתן להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25. חשוב לזכור, כי במקרה של תינוק שנולד עם מום, כתוצאה ממעקב הריון רשלני בו לא אבחן המום, התביעה איננה של התינוק, הקטין אלא של הוריו, ולכן תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מיום הלידה.

שלבי הטיפול

שלב ראשון – יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי הנוגע למקרה  מכל הגורמים אשר טיפלו ו/או היו מעורבים במתן הטיפול לנפגע. מומלץ כבר בשלב ראשוני זה לפנות לטיפול עורך דין המתמחה בתחום. על פי חוק קיימת חובה לתעד את הטיפול הרפואי ולשמור על הרשומות הרפואיות וכן למסרן לידי המטופל ו/או עורך דינו. על הגורם המטפל לתעד את מהלך הטיפול הרפואי על גבי הרשומה הרפואית הכוללת, בין היתר, פרטיו המזהים של המטופל והגורם המטפל, מידע רפואי לגבי הטיפול שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר למטפל, אבחון מצב רפואי והוראות הטיפול. המוסדות הרפואיים השונים נוהגים להתנות את מסירת החומר הרפואי/התיק הרפואי כנגד קבלת כתב ויתור על סודיות רפואית חתום כדין על ידי המטופל וכן תשלום בגין איסוף וצילום הרשומות הרפואיות. איסוף התיעוד הרפואי רצוי שיעשה על ידי עורך הדין המטפל.

שלב שני – לאחר עיון וסקירה קפדנית של מלא התיעוד הרפואי, נעשית פנייה למומחה רפואי לצורך קבלת חוות דעתו באם אכן ניתן במקרה זה לבסס תביעת רשלנות רפואית. תביעה בגין רשלנות רפואית חייבת להיות נתמכת על ידי חוות דעת מומחה העוסק בתחום הרפואי הרלוונטי ולעיתים אף נדרשת חוות דעתם של מספר מומחים.בית המשפט, בבואו לבחון קיומה של רשלנות רפואית, מתבסס על חוות הדעת של הרופאים המוגשות על ידי הצדדים ובמקרים מסוימים מחליט בית המשפט אף למנות מומחה מטעמו. בשלב זה, מתבקש המומחה למסור את חוות דעתו הראשונית, עם קבלתה מוערכים סכויי התביעה ומתקבלת ההחלטה באם להגישה.

שלב שלישי – באם נראה כי ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית, יתבקש המומחה להוציא חוות דעת מלאה ומפורטת ולאחר קבלתה מוגשת התביעה. תביעות בתחום הרשלנות הרפואית הינן תביעות שאינן קלות להוכחה, ובעת ניהולן נדרשים ניסיון ומיומנות רבה של עורך דין העוסק ברשלנות רפואית, יחד עם סיוע של מומחים רפואיים מתאימים.

סוגי הנזקים בגינם ניתן לתבוע פיצוי

כאב וסבל פיצוי זה קרוי ידוע בכינוי העממי "עגמת נפש". זהו הינו פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, כלומר פיצוי שלא ניתן להעריך אותו כמותית,  והוא נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו ועל פי קריטריונים מסוימים לרבות, אופי הפגיעה, שיעור הנכות הצמיתה שנגרמה, גילו של הנפגע, אשפוזים להם נזקק הנפגע וכיו"ב. להבדיל מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לא קיימת הגבלה לפיצוי בגין  נזק זה ובית המשפט רשאי לפסוק לנפגע פיצוי בהתאם לנזקיו ככל שיוכחו, עפ"י שיקול דעתו. אובדן השתכרות בעבר ואובדן כושר השתכרות לעתיד – מדובר בפיצוי בגין  הפסדי השכר שנגרמו לנפגע עד ליום הגשת התביעה בגין ימי אי הכושר עקב פגיעתו וכן הפסדיו הצפויים בעתיד בגין אובדן חלקי או מלא של כושר עבודתו ופוטנציאל השתכרותו עקב פגיעתו. ובהתאם לאחוזי הנכות שנגרמו בעקבות הרשלנות.

הוצאות רפואיות התובע זכאי  לפיצוי בגין הוצאות רפואיות שאינן מכוסות ואשר שולמו על ידו ו/או שיזקק להן בעתיד ושאינן כלולות במסגרת סל הבריאות.

הוצאות נסיעה התובע זכאי להחזר בגין הוצאות נסיעה שנגרמו ו/או להן יזקק בעתיד. בכדי להשיב את הוצאות הנסיעה לעבר, חשוב שהנפגע יתעד באופן מסודר את הוצאות הנסיעה לקבלת טיפולים רפואיים או כל נסיעה הקשורה לנזק שנגרם לו כתוצאה מהרשלנות. הוצאות עזרת צד שלישי – הנפגע זכאי לפיצוי בגין העלויות שנגרמו כתוצאה מהעזרה שהוא נזקק לה , כתוצאה מהרשלנות. לדוגמא – עזרה של מטפל סיעודי צמוד, עזרה בעבודות משק הבית וכו'.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.

המשרד פועל תוך היוועצות וליווי צמוד של מומחים רפואיים מנוסים ומובילים בתחומם לשם הוכחת הרשלנות הנטענת ונזקיה. צוות המשרד מלווה את הלקוח החל מקבלת התיק לטיפולנו ובכל שלב משלבי הטיפול, תוך הכוונה ומתן מענה מהיר וענייני בכל עניין הנוגע לתביעה ועד לסיומה ומיצוי זכויותיו של הלקוח במלואן. שכר הטרחה בגין הטיפול בתביעת רשלנות רפואית משולם בתום הטיפול בתביעה ומתוך סכום הפיצוי המתקבל.

לקבלת ייעוץ ללא תשלום צור קשר