מדריך תאונות עבודה
0

work Accident -Eyal ben ishay low

מדריך תאונות עבודה

תאונת עבודה הינה תאונה אשר נגרמה לעובד במהלך עבודתו ומוגדרת עפ"י חוק ככזו שנגרמה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. בעניין הגדרה רשמית שלתאונות עבודה – חשוב להדגיש כי לא כל אירוע במסגרתו נפגע העובד בעת נוכחותו בעבודה ייחשב "תאונת עבודה". כך, למשל, עובד אשר אירע לו אירוע לבבי (התקף לב) בעת שהותו בעבודה לא יהווה "תאונת עבודה" רק משום שהאירוע התרחש בזמן העבודה לעומת זאת, לדוגמא, במידה והתקף הלב נגרם בסמוך לאחר ויכוח חריג הקשור בעבודת הנפגע, בנסיבות מסוימות ניתן להכיר בהתקף הלב כתאונת עבודה.

גם תאונה אשר נגרמה לעובד בדרך אל מקום עבודתו או בדרכו חזרה מהעבודה, לרבות תאונת דרכים, נחשבת כתאונת עבודה. לעניין זה, באם הנפגע נפגע בתאונת דרכים, המוכרת גם כתאונת עבודה (בנסיבות המתוארות לעיל), יש להגיש תביעה הן כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב ב"ביטוח חובה" והן כנגד המוסד לביטוח לאומי (וראה לעניין זה בהרחבה בפרק המתייחס ל"תאונות דרכים").

בנוסף, תאונת עבודה יכולה להתייחס הן ל"אירוע תאונתי", כלומר פגיעה יחידה (אירוע חד פעמי) והן לפגיעה מתמשכת, היינו "מחלת מקצוע" ו/או "מיקרוטראומה" אשר נגרמו לעובד עקב עיסוק מתמשך ו/או פעילות מתמשכת ו/או חשיפה מתמשכת במסגרת עבודתו לגורם מזיק (כגון: מחלות בדרכי הנשימה, מחלות עור, מחלות ריאות, סוגים שונים של סרטן, בעיות אורטופדיות שונות וכיו"ב).

על פי חוק, הנפגע בתאונת עבודה רשאי להגיש תביעה הן כנגד המוסד לביטוח לאומי והן כנגד המעביד ו/או חברת הביטוח של המעביד וזאת במקרה בו נגרמה התאונה עקב רשלנות ו/או מחדל ו/או הפרת חובה (לרבות הוראות בטיחות למיניהן) על ידי המעביד (ראה בהרחבה להלן). בנוסף, יכול והתביעה תהא מוגשת גם כנגד צד שלישי כלשהו שהיה אחראי לקרות התאונה.

על ידי מי יכולה להיות מוגשת התביעה וכנגד מי

כל אדם אשר נפגע בתאונת עבודה, בנסיבות המתוארות לעיל, יכול להגיש תביעה בגין נזקיו עקב התאונה. במקרה של מות הנפגע בתאונה, קיימת עילת תביעה ליורשיו ו/או לתלויים בו (לרבות בן זוגו, ילדיו ו/או הוריו). במקרה של נפגע שהינו קטין, תוגש התביעה באמצעות הוריו, אפוטרופסיו הטבעיים.

התביעה תוגש כנגד המוסד לביטוח לאומי ויכולה להיות מוגשת אף כנגד המעביד ו/או חברת הביטוח אשר ביטחה את המעביד (וזאת באם קיימת אחריות המעביד לקרות התאונה) ואף כנגד צד שלישי כלשהו (במידה וקיימת אחריות הצד השלישי לקרות התאונה). כמו כן, יכול הנפגע להגיש תביעות נוספות כנגד חברת ו/או חברות ביטוח במידה וקיימת לנפגע פוליסה ו/או פוליסות המזכות בפיצוי עקב נזקיו כתוצאה מהתאונה (כגון: פוליסת תאונות אישיות, ביטוח חיים, נכות ו/או מוות מתאונה, אובדן כושר עבודה וכיו"ב).

מתי יש להגיש את התביעה

את התביעה למוסד לביטוח לאומי יש להגיש בתוך שנה ממועד התאונה. תקופת ההתיישנות בתביעה המוגשת כנגד המעביד ו/או חברת הביטוח של המעביד ו/או צד שלישי האחראי לקרות התאונה הינה 7 שנים, היינו, ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים ממועד התאונה.

כאשר הנפגע הינו קטין, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בהגיעו לגיל 18, לפיכך, ניתן להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25. תקופת ההתיישנות בתביעה כנגד חברת ביטוח על פי פוליסת ביטוח הקיימת לנפגע הינה 3 שנים, היינו ניתן להגיש את התביעה עד 3 שנים ממועד התאונה.

שלבי הטיפול בתביעה

* על הנפגע לדווח למעסיקו מיד על קרות התאונה ולקבל טופס מיוחד לקבלת טיפול רפואי המהווה מעין אישור המעסיק לקרות התאונה (טופס בל 250). חשוב לדייק בפרטיי התאונה בעת מילוי הטופס הנ"ל.

* יש לפנות לקבלת טיפול רפואי. חשוב לפרט בפני הגורמים המטפלים את כל סוגי הפגיעות שנגרמו עקב התאונה ולציין כי הפגיעה הינה עקב תאונת עבודה, היינו כי ארעה במהלך העבודה ו/או בדרך אל העבודה ו/או בדרך חזרה מהעבודה.

* יש לאסוף ולמסור לעורך הדין את מלוא התיעוד הרפואי הנוגע לתאונה ו/או למחלת המקצוע וזאת מכל הגורמים אשר טיפלו ו/או היו מעורבים במתן הטיפול לנפגע.

כאמור לעיל, במקרה של "תאונת עבודה" מוגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי:

בשלב ראשון, מוגשת למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בפגיעה כ"תאונת עבודה" ולקבלת דמי פגיעה. במידה והמוסד לביטוח לאומי מכיר בתאונה, ישולמו לנפגע דמי פגיעה לתקופה של עד 91 יום בשיעור של 75% ממוצע שכרו הרבע שנתי טרם התאונה בניכוי תשלומי המעביד.

במידה ונגרמה לנפגע נכות עקב התאונה, יכולה זו להיקבע ע"י וועדות המוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, יזומן הנפגע לעמוד בפני וועדה רפואית אשר תקבע באם קיימת לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה (זמנית או צמיתה) ומה שיעורה. לנפגע עומדת הזכות להציג בפני הוועדות השונות חוות דעת רפואיות מטעמו להוכחת נזקיו. על החלטת הוועדה הרפואית ניתן להגיש ערר ובמקרים מסויימים אף להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החלטות המוסד לביטוח לאומי.

כמפורט לעיל, בנוסף לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, יש להגיש תביעה אף כנגד המעביד וזאת במידה וקיימת אחריות המעביד לקרות התאונה, היינו במקרה בו נגרמה התאונה עקב רשלנות ו/או מחדל ו/או הפרת חובה (לרבות הוראות בטיחות למיניהן) של המעביד ו/או מי מטעמו. על כן, יש לברר באם היה המעביד מבוטח בחברת ביטוח כלשהי המכסה חבותו בגין הפגיעה. במקרה זה יש להגיש תביעה גם כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את המעביד.

לעניין זה יש לבדוק האם התרשל המעביד ו/או עמד המעביד בחובותיו, לרבות בחובות המוטלות עליו על פי חוק, בין היתר, לספק לעובד סביבת עבודה נקיה, בטוחה וללא מפגעים, לדאוג לכל אמצעי הבטיחות הנדרשים, לספק לו ציוד תקין, להדריך את העובד בכל הנוגע לעבודתו ולאופן ביצועה ולהזהירו מפני הסיכונים הקיימים, לדאוג לפקח על עבודתו של העובד ועל סביבת העבודה, לספק לעובד ציוד מגן מתאים במידת הצורך וכלי עבודה מתאימים ותקינים וכיו"ב.

ככל שמדובר בהגשת תביעה נזקית אזרחית, בכדי לבחון ולקבוע את נזקיו הרפואיים של הנפגע עקב התאונה, לרבות באם נגרמה לו נכות צמיתה עקב התאונה ומה שיעורה, יש לפנות למומחה ו/או מומחים רפואיים בתחומי הפגיעה הרלוונטיים. לפיכך, עם הגשת התביעה, מוגשת בפני בית המשפט גם חוות דעת רפואית המפרטת את פגיעתו של התובע, מצבו הרפואי ושיעור נכותו כתוצאה מהתאונה. חשוב לצרף חוו"ד מומחים הבקיאים בנושא בו ניתנת חוות הדעת ומומלץ כי מומחים אלו יהיו מומחים המנוסים במתן חוות דעת לבית המשפט ובעדות המגנה על האמור בחוות דעתם.

חשוב לציין כי במקרים של תאונות עבודה, מתחשב בית המשפט גם בקביעותיה של הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לקיומה של נכות ושיעורה ועל כן ישנה חשיבות לעמוד בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי בצורה שתשקף את מלוא הפגיעות שאירעו לנפגע.

בנוסף יאמר כי כל פיצוי שיתקבל ו/או אמור היה להתקבל מהמוסד לביטוח לאומי עקב התאונה ינוכה מסכום הפיצוי שייפסק ע"י בית המשפט בתביעה הנזיקית.
כמו כן, יכול והתביעה תהא מוגשת גם כנגד צד שלישי כלשהו שאינו המעביד ושהיה אחראי לקרות התאונה, לדוגמא, במקרה בו נפגע העובד במהלך ביצוע עבודתו במקום אחר שאינו מקום עבודתו הקבוע והנתון לחזקתו של גורם אחר שאינו מעבידו. גם במקרה זה, כפופה התביעה לדיני הנזיקין להוכחת אחריות ו/או רשלנות ו/או הפרת חובה על ידי הצד השלישי ו/או מי מטעמו ולהוכחת פגיעתו ונזקיו של התובע עקב התאונה.

כמו כן, יש לבדוק באם קיימים לנפגע ביטוחים כלשהם המזכים אותו בתגמולי ביטוח בגין נזקים עקב תאונה (לרבות ביטוח בגין נכות מתאונה ו/או אובדן כושר עבודה ו/או תאונות אשיות). במידה והנפגע אכן מבוטח כנגד פגיעותיו, יש להגיש תביעות גם כנגד חברות הביטוח הרלוונטיות על פי הפוליסות.

המסמכים אותם יש למסור לעורך הדין המטפל לצורך טיפול בתביעה

  • מלוא התיעוד הרפואי הנוגע לתאונה לרבות, דו"ח חדר מיון ו/או אשפוז בביה"ח, תיעוד מקופ"ח, תיעוד מקבלת טיפולים בגין הפגיעה כולל טיפולי פיזיותרפיה, תעודות אי כושר וכיו"ב.
  • תעודות לנפגע בעבודה (אשור המעביד לקרות התאונה – טופס ב"ל 250).
  • ראיות, באם יש כאלה, בדבר נסיבות קרות התאונה, לרבות תמונות, עדויות, וכיו"ב.
  • קבלות בדבר כל ההוצאות הכספיות שנגרמו עקב התאונה, לרבות, רכישת תרופות ו/או טיפולים שאינם ניתנים במסגרת סל הבריאות, נסיעות, הוצאות עזרת צד ג', רכישת אביזרים רפואיים וכיו"ב.
  • תלושי שכר ממועד הקודם למועד התאונה ולאחריה ו/או אישור מעסיק על היעדרות מהעבודה.
  • במקרה שהנפגע עצמאי, דוחו"ת שומה.

סוגי הנזקים בגינם ניתן לתבוע פיצוי

בתביעה המוגשת כנגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן לתבוע דמי פגיעה וגמלת נכות כמפורט לעיל.

בתביעות המוגשות כנגד המעביד ו/או צד שלישי האחראי לקרות התאונה, ניתן לתבוע בגין הנזקים הבאים:

כאב וסבל – פיצוי זה הינו פיצוי בגין נזק שאינו ממוני אשר יקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו ועל פי קריטריונים מסוימים לרבות, אופי הפגיעה, שיעור הנכות הצמיתה שנגרמה, גילו של הנפגע, אשפוזים להם נזקק הנפגע וכיו"ב. להבדיל מחק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בפגיעה מסוג זה לא קיימת הגבלה לפיצוי בגין "ראש נזק" זה ובית המשפט רשאי לפסוק לנפגע פיצוי בהתאם לנזקיו ככל שיוכחו, עפ"י שיקול דעתו.

אובדן השתכרות בעבר ואובדן כושר השתכרות לעתיד – לעניין זה יחושבו הפסדי השכר שנגרמו לנפגע עד ליום הגשת התביעה בגין ימי אי הכושר עקב פגיעתו וכן הפסדיו הצפויים בעתיד בגין אובדן חלקי או מלא של כושר עבודתו ופוטנציאל השתכרותו עקב פגיעתו ובהתאם לאחוזי הנכות שנגרמה לו עקב התאונה.

הוצאות רפואיות – במקרה של תאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי אמור לשאת בכל ההוצאות הרפואיות הנובעות מהפגיעה. כמו כן, התובע זכאי להחזר מהגורם החב בנזקיו בגין הוצאות רפואיות שאינן מכוסות ואשר שולמו על ידו ו/או להן יזקק בעתיד ושאינן כלולות במסגרת סל הבריאות.

הוצאות נסיעה – התובע זכאי להחזר בגין הוצאות נסיעה שנגרמו ו/או להן יזקק בעתיד עקב פגיעתו. בכדי להשיב את הוצאות הנסיעה לעבר, חשוב שהנפגע יתעד באופן מסודר את הוצאות הנסיעה לקבלת טיפולים רפואיים או כל נסיעה הקשורה בתאונה.

הוצאות עזרת צד שלישי – לעניין זה יחושבו כל העלויות שנגרמו לנפגע ויגרמו לו בעתיד בגין עזרת הזולת לה הינו נזקק ויזקק בעתיד עקב פגיעתו, לרבות עזרה בעבודות משק הבית וטיפול בנפגע.

בתביעה המוגשת כנגד חברת ביטוח על פי פוליסה הקיימת לנפגע (לרבות, פוליסות ביטוח חיים, נכות או מוות מתאונה ואובדן כושר עבודה), ניתן לתבוע בהתאם לתנאי הפוליסה ולתגמולים הקבועים בה. לפיצויים על פי פוליסות אישיות כנ"ל יהא הנפגע זכאי בנוסף לפיצויים שיקבעו לו על ידי המוסד לביטוח לאומי ו/או במסגרת תביעה כנגד המעביד ו/או צד שלישי כאמור לעיל.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעי תאונות עבודה הן למול חברות הביטוח והן מול המוסד לביטוח לאומי.

צוות המשרד מלווה את הנפגע החל מרגע התאונה ועד לקבלת הפיצויים, תוך הכוונה ומתן מענה מהיר וענייני בכל עניין הנוגע לתאונה ותוצאותיה, וזאת עד לסיומו של הטיפול ומיצוי מלוא זכויות הלקוח הנובעות מהתאונה. שכר הטרחה בגין הטיפול בתאונת עבודה משולם בתום הטיפול בתיק ומתוך סכום הפיצוי שמתקבל.

לקבלת ייעוץ ללא תשלום צור קשר