משרדינו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בלידה לרבות רשלנות בניתוח קיסרי

לידה נחשבת להליך מורכב בו נדרשת מקצועיות וערנות של הרופאים המיילדים והמיילדות. מהלך לידה אשר לא ניתן בו טיפול כראוי יכול להוביל לפגיעה הן של היולדת והן של העובר.

לאורך ההליך נדרש הצוות הרפואי לקבל מספר החלטות מהותיות לעניין אופן הלידה – האם לילד בלידה רגילה – וגינאלית, או מכשירנית – באמצעות מלקחיים המונחות על ראשו של הוולד או לידת וואקום, ולחלופין לידה בניתוח קיסרי. החלטה זו  היא קריטית, והחלטה שגויה של הצוות הרפואי יכולה להוביל לפגיעה קשה בעובר ובאם.

החששות והתרחישים הבולטים

החשש העיקרי לעובר הוא ממצוקה עוברית ומתשניק עוברי, המתבטא בירידה חדה באספקת החמצן למוחו של התינוק.  תשניק יכול להוביל לשיתוק מוחין, פיגור שכלי בדרגות שונות ולפגיעות מוטוריות וקוגניטיביות קשות, אשר יש להן השלכות ארוכות טווח.

לכן, במהלך הלידה קיימת חשיבות רבה אחר מעקב על המוניטור, דופק ותנועות העובר, ואף מעקב אחר תלונות היולדת. על הרופאים מוטלת חובה למנוע מצב של מצוקה עוברית וכן לטפל במצוקה עוברית במיידי, כשזו עולה או שיש חשש להתרחשותה. על כן, ככל שההליך נמשך, ואין התקדמות של העובר בתעלת הלידה, על הצוות הרפואי לשקול ולפעול להוצאתו באמצעות לידה מכשירנית או באמצעות ניתוח קיסרי.

החלטה שגויה של הצוות המטפל או עיכוב בקבלת ההחלטה יכול להוביל לפטירתו של העובר או לפגיעה קשה. כך גם טרם ההחלטה לבצע את הלידה כלידה נרתיקית רגילה, על הרופאים לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של היולדת, את גורמי הסיכון שלה (לדוגמה לידות קודמות, סכרת הריונית, מחלות הריוניות כגון כולסטזיס) וכן את הערכת המשקל של העובר.

על פי פרמטרים אלו מתקבלת ההחלטה האם יש מקום ליילד בניתוח קיסרי או שמא ניתן לנהל את הלידה כלידה נרתיקית. לעתים, מתרשל הצוות הרפואי, כאשר גורמי סיכון אינם נבחנים וכן כאשר לא מבוצעת הערכת משקל כנדרש. לדוגמה – במקרים בהם הערכת המשקל לא הייתה תקינה או כאשר הרופאים לא מעריכים נכון את גורמי הסיכון ללידה של עובר גדול ומבצעים לידה רגילה, למרות שהיה צריך לבצע ניתוח קיסרי, עלולים להיגרם מומים קשים לעובר. פגיעה ידועה במקרים אילו היא שיתוק של הגפה העליונה (תסמונת HERB –פרע כתפיים).

רשלנות בלידת פגים ובטיפול בפגיה

לידת פגים מוגדרת כלידה שמתרחשת לפני המועד, לפני שבוע 37 להריון. לידה מוקדמת מהווה סיכון לבריאות התינוק, שכן המערכות השונות בגופו לא הספיקו להתפתח באופן מלא ברחם.

הסיבוכים בלידות פגים הם רבים ומתבטאים בין היתר בחוסר בשלות של הריאות, חוסר התפתחות של מערכת העיכול והכבד וסיכון מוגבר לדימומים מוחיים וכו’. חומרתם של הסיבוכים גדולה יותר ככל שהתינוק נולד בשבוע מוקדם יותר וככל שמשקלו קטן יותר. למעשה, מדובר בילודים עם סיכויים גבוהים לסיבוכים. על כן, קיימת חשיבות רבה במתן טיפול אופטימלי, צמוד ומיידי עם לידתם, במהלך אשפוזם במחלקת הפגים וכן במעקב לאחר שחרורם מבית החולים.

לדוגמה – בשל חוסר בשלותם, קיימת חשיבות רבה, עם לידת הפג לוודא כי הפג מסוגל לנשום באופן עצמאי או שמא יש לבצע הנשמה ו/או חיבור למערכת הנשמה. כך גם יש להכניס את הפגים למיטות חימום, שכן רבים מהפגים אינם מסוגלים, באופן קיצוני, לווסת את חום גופם. לכן, פגים מחוברים למכשירים העוקבים אחר הנשימות,  קצב הלב, לחץ הדם, אחוז החמצן בדם. כל חריגה מהמדדים התקינים  מחייבת התייחסות וטיפול של הצוות הרפואי. כך גם פגים חשופים לזיהומים בצורה ניכרת ועל הצוות הרפואי חובה לנקוט ולהפקיד על אמצעים מיוחדים למניעת זיהומים.

אופן הטיפול הרפואי בפגים ישפיע רבות על התפתחותם ועל יכולתם להתגבר על סיבוכי הפגות. ככל שחרג הצוות הרפואי מהסטנדרט הנדרש בטיפול בפג, יכול וקיימת רשלנות רפואית בלידה.

פטירת עובר בשלבים מאוחרים של ההיריון

אפשרות נוספת לרשלנות בהריון, בדרך כלל בסמוך ללידה,  היא כאשר לא מאובחנת מצוקה עוברית של העובר, או לא במאובחן תהליך לידה. אי ביצוע אבחנות אלו יכול להוביל לפטירת עובר ברחם, אשר ניתן היה למנוע פטירתו, אילו הייתה מאובחנת המצוקה או אילו היה נולד באופן יזום במועד מוקדם יותר.

הפגיעות השכיחות ביותר

במהלך לידה נשים רבות נדרשות לביצוע חתך באזור הנרתיק, זאת בכדי לאפשר יציאתו של העובר ובכדי למנוע קרעים בנרתיק. יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם ניתן היה למנוע קרעים, בייחוד כאשר מדובר בקרעים בדרגה 3 ו – 4.

לאחר לידה קיים דימום וגינאלי אשר הינו תופעה מוכרת שכיחה וידועה לאחר לידה. אך לא כל דימום הינו דימום תקין לאחר לידה ועל הרופאים חובה לוודא כי לא מדובר בדימום חריג, אשר יכול להעיד על בעיה קשה אחרת, כגון תסחיף ריאתי. כך גם קיימת חובה לשים לב לתלונות האישה לאחר לידה, ערכי ההמוגלובין בדמה, מידת הדימום וכן תסמיני חום. ממצא חריג באחד מאלה יכול להוות אינדיקציה לסיבוך לאחר לידה. כאשר סיבוכים אלו לא מאובחנים או מטופלים במועד מוקדם הם יכולים להוביל לנכויות קשות, כגון אבדן הרחם ואף למוות.

בנוסף, לאחר השחרור מביה”ח, יש להקפיד על ביצוע מעקב לאחר לידה, כ- 6 שבועות לאחר לידה. על רופא הנשים המטפל לוודא כי מצב הרחם תקין וכי לא נותרו חלקי שליה ברחם. תופעה שכיחה, שלעיתים מקורה ברשלנות רפואית בלידה, הינה השארת חלקי שליה ברחם לאחר לידה. השארת חלקי השליה לעיתים רבות יכולה להוביל לזיהום ברחם, הידבקויות, קושי בהבאת ילדים נוספים לעולם ואף לעקרות.

כאשר הצוות הרפואי בביה”ח לאחר הלידה לא התייחס לממצאים חריגים היכולים להעיד על חלקי שליה ו/או כאשר רופא הנשים במעקב לאחר לידה לא ביצע בדיקת US או ווידא כי לא נותרו חלקי שליה, יכול ומדובר ברשלנות רפואית בלידה.

כמו כן קיימים גם מקרים של רשלנות בניתוח קיסרי:

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי יכולה לנבוע מאי ביצוע בדיקות מקדימות לשם התאמה רפואית של היולדת לניתוח.
אי התיחסות לתוצאות הבדיקה מהווה רשלנות רפואית.
ניתוח קיסרי הוא הליך לא פשוט שאם לא מבוצע בצורה נכונה ייתכן וייגרם נזק לאם או לילוד – נזק קבוע המהווה עילה לתביעה בגין רשלנות בניתוח קיסרי. האחריות הרפואית חלה משלב ההרדמה, שלב הניתוח ושלבי המעקב לאחר הניתוח – לשם בדיקת זיהומים או סיבוכים.

משרד עורכי דין אייל בן ישי הינו בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית בלידה כמו גם רשלנות בניתוח קיסרי.
שכר הטרחה אשר גובה המשרד משולם רק בתום הטיפול בתביעה, מתוך סכום הפיצוי.