רשלנות רפואית ביולדת – פטירת עובר
0

maternity-medical-malpractice-fetus-death

רשלנות רפואית ביולדת – פטירת עובר

ביום 19.11.15 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת, הקובע כי בית חולים פוריה התרשל בטיפול ביולדת וגרם לפטירתו של עובר בשבוע 41 להריון.

לצערנו הרב, קיימים מקרים רבים של פטירת עוברים, בשלבים השונים של ההיריון, כתוצאה מרשלנות רפואית.

חלק ממקרים אלו מגיעים לפתחו של בית המשפט, שאף ברוב המקרים קובע כי במידה והיה ניתן הטיפול הרפואי לאישה ההרה ו/או מבוצע מעקב צמוד וראוי אחר העובר, אפשר היה למנוע פטירתו.

לאחר שבית המשפט קובע את הקביעה העקרונית בדבר רשלנות מגיע השלב השני שהוא בעצם מתן "תג מחיר" לחייו של העובר שנפטר, לחיים בהתהוות שאבדו.

מבחינה משפטית כל עוד העובר לא נולד הוא אינו ישות משפטית ובהתאם הוא נעדר זכויות משפטיות.  לכן, זכות התביעה והפיצוי ניתן להורים על אובדנם. כלומר, לא מדובר בתביעה של אובדן חיי אדם אלא אובדן של הורים, אשר איבדו את עוברם.

למרבית האנשים ההבחנה הנ"ל נראית סמנטית, כי הרי מה ההבדל בין חי עובר שצריך היה להיוולד לבין תינוק בן יומו. אך מבחינה משפטית הבחנה זו מהותית. מבחינה משפטית, אלו היה מדובר בחיי אדם, גובה הפיצוי היה גבוה יותר, באופן משמעותי. כלומר ההבחנה היא כלכלית.

פסיקת בתי המשפט מלמדת כי "חייו של העובר" והמחיר של האובדן הקשה של ההורים לעתיד, שלא יזכו לגדל את ילדם נתון לשיקול דעתו המוחלט של בית המשפט.

לדוגמא, לפני מספר ימים בית המשפט המחוזי בנצרת פסק לזוג הורים שאיבדו את עוברם בשבוע 41  להריון בשל רשלנות בית החולים "פוריה" פיצוי של כ – 700 אלף ₪. פיצוי זה ניתן בעיקרו בגין הכאב וסבל של ההורים עבור אובדן התינוק.

כך גם בינואר השנה פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פיצוי של 700,000 ₪ בגין פטירת עובר בשבוע 34 להריון.

לעומת זאת, ישנם מקרים בתי המשפט פוסקים סכומים הנמוכים משמעותית.

לדוגמא, בית המשפט השלום בת"א, פסק בעניינה של אילנית ברקן, אשר איבדה את עוברה בשבוע 41 להריון, פיצוי כולל לה ולבן זוגה, בסך של 400,000 ₪.

התמחור של חיי עובר הוא רק דוגמא אחת מיני רבות בהם בתי המשפט עומדים בפני הכרעה קשה, ויש שיאמרו בלתי אפשרית, של הערכת אובדן חיים.

יחד עם זאת, פסיקה זו מלמדת כי חיי עובר , חיי תינוק שאמור היה להיוולד היא החלטה שרירותית של בית המשפט.

כפי שהורים שכולים רבים מעלים בפניי, אין מחיר לאובדן שלהם וכל פיצוי שינתן לא ישנה את האובדן שילווה אותם כל חייהם. יחד עם זאת, חשוב להבין כי את הנעשה אין להשיב, אך אם בית החולים או קופת החולים נהגו בצורה רשלנית אשר הובילה לפטירת עובר, עליהם לשלם את המחיר.

חשוב שבתי המשפט יקבעו מנגנון ופסיקה אחידה המאפשרת ודאות וצפיות וכן שתעניק פיצוי שיהלום, במידת האפשר, את האובדן הכבד של ההורים.

במצב המשפטי הנוכחי, כל מה שנותר לקוות שבתי המשפט ישמרו על כבודם המינימאלי של ההורים, ולא יאפשרו זילות בחיי אדם, גם האדם אשר היה בהתהוות וטרם נולד.