מחלת סרטן המעי הגס
0

colorectal-cancer-diagnosys-negligence

מחלת סרטן המעי הגס הינה אחת ממחלות הסרטן השכיחות בישראל, ושכיחה יותר בקרב מבוגרים בגילאים 50-60. יחד עם זאת, היא נמנית עם המחלות הניתנות לגילוי מוקדם.

הגורם למחלת סרטן המעי הגס אינו ידוע, אולם ישנם מספר גורמים הידועים כגורמי סיכון המעלים את הסיכוי לחלות המחלה: תזונה עשירה בשומנים ובחלבון מן החי ודלה בסיבים, משקל עודף והמעטה בפעילות גופנית, עישון סיגריות במשך למעלה מ-20 שנה, מחלות מעיים כגון דלקת כיבית של המעי הגס או מחלת קרוהן.

ישנם גם מקרים בהם הסיכון לחלות במחלת סרטן המעי הגס נובעת מגנים תורשתיים פגומים או תסמונות משפחתיות תורשיות כמו: פוליפוזיס משפחתית (FAP) ו- תסמונת HNPCC.

התסמינים

ישנם תסמינים שונים שעשויים להעיד על קיומה של המחלה:
– כאבי בטן חזקים וחוזרים
– יציאה דמית
– שינויים בהרגלי היציאות כגון שלשול או עצירות לא מוסברת לתקופה ארוכה
– ירידה במשקל מבלי שיש לכך הסבר
– אנמיה
– תחושת התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה

התעלמות מהתסמינים הקיימים הנ"ל ו/או איחור באיבחון עלולים להביא למצב בו הגידול גורם לחסימת מעי שמלווה בהקאות, בטן נפוחה וכאבי בטן.

האבחנה

אבחונה של המחלה מתחיל אצל רופא המשפחה – אליו מגיע המטופל עם תלונות ותסמינים שברשימת התסמינים. רופא המשפחה הוא שמכיר בצורה הטובה ביותר את המטופל, שכן לרוב הוא זה שמטפל בנו במשך שנים, הוא רואה את מלוא התיק הרפואי וההיסטוריה הרפואית שלנו והוא זה שיכול להבחין בממצא חריג או מחשיד. רפואת משפחה הינה תחום התמחות בטיפול באנשים בקהילה לאורך כל שנות חייהם.

רופא המשפחה לא אמור לאבחן כי המטופל שלפניו חלה במחלת סרט המעי הגס, אולם עליו להבין ממכלול התלונות, התסמינים והממצאים החריגים כי ישנה בעיה רפואית, ובעיה רפואית הנוגעת למעי הגס בפרט ובהתאם לכך עליו להפנות את המטופל לבדיקות המאבחנות ולהמשך בדיקה אצל הרופא בעל המומחיות- הפרוקטולוג, מומחה הגסטרו וכו'.

אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקות שונות:

בדיקות דם, צילום רנטגן חזה, בדיקת אולטרסאונד של הבטן והחלחולת, קולונוסקופיה, קולונסקופיה וירטואלית (CT קולונסקופי), בדיקת דם סמוי בצואה, פרוקטוסקופיה/ סיגמואידוסקופיה, CT, MRI- להערכת גידולים בחלחולת ובדיקת PET CT.

בדיקת קולונוסקופיה:

הקולונוסקופיה היא אחת מיני בדיקות אשר נעשות לאבחון המחלה, אולם היא בדיקה חשובה והכרחית שבהיעדרה, עשוי האבחון הרפואי להיות לקוי או מאוחר.

הבדיקה מומלצת מגיל 50 לגילויו המוקדם של סרטן המעי הגס גם ללא קיומם של תסמינים מוקדמים, היא בדיקה פולשנית שבה באמצעות החדרת מצלמה דרך פי הטבעת, ניתן להתבונן על איברי העיכול- חלחולת, מעי הגס ומעי הדק, ולאבחן בהם מחלות. בדיקת הקולונוסקופיה מחולקת לקולונוסקופיה מלאה וקולונוסקופיה קצרה- בה אפשרויות האבחון הינן מוגבלות ומצומצמות ביותר ועל כן מבחינה אבחנתית אין לה כל ערך משמעותי כמו שיש לבדיקת הקולונסקופיה המלאה.

בתי המשפט קבעו כי בדיקת קולונוסקופיה הינה בדיקה שמטרתה לקבוע האם המטופל לוקה במחלה מבין המחלות שברשימת האבחנות המבדלות (רשימת האבחנות האפשריות המסבירות את הסימפטום של החולה), אף אם המחלה שמבקשים לקבוע את התקיימותה היא מחלה נדירה ולמטופל סיכוי נמוך לחלות בה. כלומר, גם אם מדובר במטופל שגילו צעיר מן הגיל שבהגיעו אליו הסיכון לחלות במחלה עולה, והתסמינים השונים מהם הוא סובל מתאימים באופיים למחלה מסוג המחלות שברשימת האבחנות המבדלות, יש מקום לבצע את הבדיקה לשלילת או אימות החשד לפיו המטופל חולה במחלת סרטן המעי/ מעי הגס.

בשורת פסקי דין קבע בית המשפט כי רופא המשפחה וכפועל יוצא – קופת החולים התרשלו באבחון וגילוי מוקדם של מחלת הסרטן של מעי הגס, התרשלות שהובילה לנזקים קשים, צורך בטיפולים מרובים ואף מוות בטרם עת של מטופלים.

מן הפסיקה:

* ברטה התלוננה במשך למעלה מעשור על כאבים בבטנה. באבחון מצבה הרפואי לא עלה החשש כי היא חולה במחלת סרטן המעי הגס ועל כן לא נשלחה לבדיקות המתאימות וביניהן בדיקות קולונסקופיה. היא אובחנה כסובלת מבקע סרעפתי שלדעת רופאיה היו המקור לכאבים. שנה טרם מותה אובחנה ברטה כחולה במחלת המעי הגס. היא נפטרה יום אחד לפני חגיגת בר המצווה של בנה, כשהיא בת כ-50. יורשיה תבעו את רופא המשפחה וקופת החולים על רשלנות באבחון מצב רפואי, אבחון לקוי ומאוחר.

בית המשפט קבע כי רופא המשפחה הרואה את התמונה הרפואית בשלמותה היה צריך להפנות אותה לבדיקת קולונוסקופיה, שאם היתה נעשית בשלב מוקדם היתה מסייעת באבחון מוקדם והארכת תוחלת חייה, ומשלא עשה זאת – התרשל במתן הטיפול. בדיקת הקולונוסקופיה הינה בדיקה יעילה וכמעט שווה לכל נפש על כן עליה לעמוד לנגד עיניהם של רופאי המשפחה בבואם להפנות לבדיקות רפואית לשם אבחון מצב רפואי.

בית המשפט פסק פיצוי בסך 230,000 ש"ח בגין קיצור תוחלת חיים ואבדן הנאת החיים, כאב וסבל. (עא 9656/03, עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז"ל נ' ד"ר זינגר יהורם, ניתן ביום 11.04.05)

* זולפו פנתה חצי שנה טרם איבחונה כחולת סרטן המעי הגס לרופאת המשפחה בקופת החולים והתלוננה על עצירות, דם בצואה, כאבי בטן וכאבי ראש. היא טופלה באמצעות טיפול תרופתי למניעת עצירות, דיאטה עשירה בסיבים ושימוש בנרות. בדיקות דם שביצעה הצביעו על רמת המוגלובין נמוכה. בבדיקת קולונסקופיה שבוצעה לאחר ביקורה של זולפו אצל רופא גסטרו- אנטרולוג נמצא שקיים גידול סרטני וגרורות בדרגה D. היא עברה ניתוח לכריתת אונת הכבד השמאלית, טיפולים כימותרפיים והקרנות למוח עד שנפטרה.

בית המשפט קבע כי רופאת המשפחה התרשלה בכך שלא הפנתה את המנוחה לבצע בדיקת קולונוסקופיה מיד עם ביקורה הראשון ובכך נמנע אבחון מוקדם של מחלת הסרטן ונמנע קבלת טיפול מאריך ואף מציל חיים.

בית המשפט פסק פיצויים לטובת האלמן וילדיה בסך 2,758,682 ש"ח בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד. (תא (ת"א) 1098/04 אדוארד צ'ירגייב נ' ד"ר אנטה פרוטס, ניתן ביום 17.09.08  ו- עא 10399/08 ד"ר אנטה פרוטס נ' אדוארד צ'ירגייב, ניתן ביום 04.04.11).