תביעת רשלנות רפואית: אבחנה שגויה הובילה למות אם לארבעה

מלא/י את פרטייך וניצור עימך קשר בהקדם

האלמן טוען שאבחנה לגבי גוש בבלוטת התריס הובילה לניתוח ע"י צוות לא מתאים בביה"ח כרמל. הוא מתבסס על בדיקת כללית ומשרד הבריאות

בית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד המרכז הרפואי כרמל ושירותי בריאות כללית: התובעים הם בעלה וארבעת ילדיה הקטנים של אישה שמתה ב-2016 כתוצאה מניתוח לכריתת בלוטת התריס. לדבריהם, אבחנה שגויה של בית החולים הובילה לביצוע ניתוח על ידי אנשי צוות לא מתאימים ולמותה של האם כתוצאה מדימום מסיבי.

באמצעות עו"ד אייל בן ישי טוענים האלמן וארבעת ילדיו שב-2016, בשל תלונות על כאבי צוואר הקורנים לזרוע שמאל, עברה האם כמה בדיקות בבית החולים, בהן ביופסיה ובדיקת CT. בדיקה זו, נטען, פוענחה בצורה רשלנית כגוש באונה השמאלית של בלוטת התריס ועל בסיסה התקבלה ההחלטה לבצע ניתוח לכריתת הגוש.

התובעים ציינו כי טרם הניתוח לא נערך דיון או ישיבה באשר לממצאי הבדיקה. רק לאחר הניתוח, במסגרת ועדת בדיקה של האישה, הובהר כי מדובר היה בתהליך שמקורו בכלי דם ולא בבלוטת התריס. כלומר, הפענוח שבוצע טרם הניתוח היה רשלני, לא נכון, ולא שיקף את מאפייני, מיקום וגודל הגוש.

לנוכח האבחנה בוצע ניתוח של כריתת בלוטת התריס, מבלי שהצוות המנתח מודע לממצאי ה-CT וללא התייעצות כנדרש עם מומחי כלי דם. יתר על כן, הניתוח בוצע על ידי מומחי אא״ג אף שהממצא חייב ניתוח על ידי כירורג כלי דם.

באוגוסט 2016 נכנסה האם לניתוח, במהלכו זיהה הצוות שהגוש מלא בכלי דם. לפיכך הוזמן צוות מנתחי כלי דם לעזור בהמשך הניתוח אך הם התערבו ללא היערכות והכנה כנדרש ומבלי שעיינו בבדיקת ה-CT.

בני המשפחה הוסיפו כי ממצא מהסוג שהתגלה בבדיקה חייב להפסיק את ההתערבות הניתוחית ולבצע צנתור, אך הצוות המשיך בניתוח תוך סיכון מוגבר של המנוחה.

עם הצטרפות מנתחי כלי הדם, בזמן ההפרדה של חלקו התחתון של הגוש החל דימום מאסיבי עז מבסיס הצוואר ולאחר תפירתו פרץ דימום עורקי מאותו אזור. ניסיונות לעצירת הדימום נעשו במקביל לפעולות החייאה. המנוחה יצאה מחדר ניתוח כשהיא מורדמת ומונשמת ולמחרת נקבע מותה.

התובעים ציינו כי בעקבות מות האם נערכה ועדת בדיקה פנימית של שירותי בריאות כללית (בעלת בית החולים). הוועדה קבעה כי הייתה רשלנות באבחנה הראשונית והצוות לא בחן באופן מספק אפשרויות נוספות, במיוחד לנוכח ביופסיות מהגוש שלא הניבו תאים שמקורם בבלוטת התריס אלא דם בלבד ולנוכח בדיקת ה-CT.

עוד נקבע הוועדה כי בעניינה של המנוחה לא נערכה הערכה מלאה באשר למצבה ולממצאי בדיקות הדימות והמעבדה. על פי הוועדה, גם במהלך הניתוח חרג הצוות מהתנהלות סבירה שכן הממצאים שהתגלו בתחילתו, עוד בטרם החל הדימום, חייבו פסק זמן והערכה מחודשת תוך שיתוף מומחי כלי דם.

התובעים הוסיפו כי גם נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות קבע שאין ספק כי היה כשל בטיפול במנוחה. כמו כן, חוות העדת הפתולוגית קבעה קשר ישיר בין הניתוח הרשלני לבין פטירת המנוחה.

הם סיפרו כי לפני הניתוח האם הייתה אישה צעירה ופעילה וטיפלה בארבעת ילדיה הקטנים, שהגדול מביניהם נכה נזקק לטיפול סיעודי צמוד.

מבית החולים כרמל נמסר בתגובה: "בית החולים מבקש להביע תנחומיו למשפחה, ומוסר כי המקרה נמצא בדיון משפטי, שבמסגרתו תימסר תגובתו".

הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין

ב"כ התובעים: עו"ד אייל בן ישי

ynet הוא שותף באתר פסקדין-

הכתבה פורסמה באתר – לכל המאמר לחץ

Frequently Asked Questions

1 מה נחשב לרשלנות רפואית במקרה של אבחנה שגויה שהובילה למוות?

רשלנות רפואית באבחנה שגויה מתרחשת כאשר צוות רפואי לא מזהה נכון מחלה או מצב רפואי, או מאחר באבחון, באופן שחורג מסטנדרט הטיפול הסביר וגורם לנזק משמעותי למטופל, עד כדי מוות. זה יכול לכלול אי זיהוי מחלה קיימת או אבחון שגוי של מחלה אחרת.

2 אילו זכויות יש למשפחה במקרה של מוות כתוצאה מרשלנות רפואית באבחון?

למשפחת הנפטר עקב רשלנות רפואית באבחון יש זכות להגיש תביעת פיצויים. התביעה יכולה לכלול פיצויים בגין אובדן תמיכה, כאב וסבל, הוצאות קבורה, ואובדן שירותים שהנפטר סיפק, בהתאם לנסיבות המקרה.

3 מהם השלבים הראשונים שיש לנקוט כאשר חושדים שאבחנה שגויה גרמה למוות?

במקרה של חשד כזה, חשוב לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי ולפנות בהקדם לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך הדין יבחן את המקרה, יאסוף חוות דעת מומחים ויסייע בהגשת התביעה.

4 כמה זמן יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית שהובילה למוות?

תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית היא לרוב שבע שנים מיום גילוי הרשלנות או מיום התרחשות הנזק. עם זאת, מומלץ לפעול במהירות האפשרית כדי לשמר ראיות ולמנוע קשיים עתידיים בהוכחת המקרה.