האם איחור של 11 שנה באבחון טרשת נפוצה יכול להוביל לתביעת רשלנות רפואית?

מלא/י את פרטייך וניצור עימך קשר בהקדם

בן 39 טוען שבדיקת MRI מ-2009 העלתה סימנים מחשידים ראשוניים, אך הרופאים לא עשו דבר. רק ב-2020 הוא אובחן עם המחלה שכבר התפשטה בגופו

לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגיש חולה בטרשת נפוצה (39) נגד שירותי בריאות כללית ונגד בית החולים הדסה עין כרם. לטענתו הרופאים פענחו באופן רשלני בדיקת MRI שהראתה שהמחלה החלה לקנן בגופו, והשנים שחלפו ללא קבלת טיפול מתאים החמירו את מצבו.

ב-2009 החל התובע לסבול מכאבים וחולשה בידו ופנה לקבלת טיפול אורתופדי. באותו יום הוא נבדק בבית החולים ושוחרר עם הפניה לביצוע בדיקת MRI. פענוח הבדיקה העלה ממצאים מחשידים בנוגע להתפתחות טרשת נפוצה בגופו, ואולם לדבריו רופא המשפחה שלו התעלם מהם.
בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד אייל בן ישי, הוא פירט על אודות רשלנות הרופאים לכאורה: לדבריו, בשלב מסוים הרגיש טשטוש בעינו השמאלית ופנה לרופאת עיניים, שקבעה בסיכום הביקור כי "יש לשלול טרשת נפוצה". לדבריו, מאוחר יותר, הוא טוען, על רקע חשד לבעיות קשב וריכוז, הפנה אותו רופאו לייעוץ נוירולוגי אך מבלי לצרף את עברו הרפואי. כך יצא שגם בביקור זה הוחמצה הזדמנות לאבחן את מצבו. בשל כך הוא נמנע מלקבל טיפול תרופתי מתאים שיכול היה לדכא את התפשטות הנגעים בגופו.
רק בשלהי 2020, כשנוירולוגית מקופת החולים בדקה אותו בשל תלונות על כבדות וחולשה ברגלו, פוצחה התעלומה. היא התוודעה לבדיקה מ-2009 וכתבה שהיא "לא רואה בתיק המשך בירור או טיפול". רק אז, באיחור של 11 שנה, הבין התובע שמצבו הרפואי חמור. לדבריו עולמו חרב עליו, הוא פוטר מעבודתו ומשפחתו התפרקה. בתביעה נכתב כי הוא "נותר בודד בעולם, ובשל חסרון כיס הוא נסעד ונתמך על שולחנו של אחיו".
לתביעה צורפה חוות דעת של נוירולוג שממנה עולה שהנתבעים חרגו מסטנדרט רפואי מקובל. המומחה מתח ביקורת קשה על הצוות הרפואי שטיפל בתובע ועל "האיחור האבחנתי הבלתי מתקבל על הדעת", שהחמיר את מצבו. לשיטתו, אפשר וחובה היה לקבוע את האבחנה הנכונה כבר בשנת 2009.
המומחה הוסיף שהאיחור באבחון המחלה גרם להתפשטות נגעים בגופו של התובע. לדבריו, הנתבעים הוסיפו חטא על פשע כשלמרות האבחנה המאוחרת, נכון לתחילת 2022 התובע טרם התחיל לקבל טיפול תרופתי מונע.
התובע טוען כי בעקבות הטיפול הרשלני שקיבל התפתחו בגופו נכויות קשות. בין היתר הוא סובל מהפרעות בדיבור, פזילה, אובדן חוש טעם וריח, הפרעות בהטלת שתן ואין-אונות. כמו כן, לדבריו הוא איבד את יכולת השתכרותו וסובל מנכות תפקודית מלאה, ונגזר עליו להיות תלוי באחרים כל ימי חייו. הוא עותר לפיצוי של כ-2.5 מיליון שקל.
מבית החולים נמסר בתגובה: "התביעה התקבלה בהדסה בימים אלה. המרכז הרפואי יגיב כמקובל בבית המשפט". משירותי בריאות כללית לא התקבלה תגובה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד אייל בן ישי • ynet הוא שותף באתר פסקדין
הכתבה פורסמה באתר – לכל המאמר לחץ

Frequently Asked Questions

1 מהי רשלנות רפואית באבחון מאוחר של מחלה?

רשלנות רפואית באבחון מאוחר מתרחשת כאשר רופא או מוסד רפואי לא אבחנו מחלה בזמן סביר, מה שגרם לנזק למטופל. במקרים כאלה, ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצויים על הנזקים שנגרמו עקב העיכוב באבחון ובטיפול.

2 האם ניתן לתבוע על איחור משמעותי באבחון טרשת נפוצה?

כן, בהחלט. המקרה המתואר בכותרת העמוד, איחור של 11 שנה באבחון טרשת נפוצה, הוא דוגמה מובהקת למצב שבו ייתכן ותקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. איחור כזה עלול לגרום להחמרה במצב הרפואי ולפגיעה באיכות החיים.

3 מהם השלבים להגשת תביעת רשלנות רפואית עקב אבחון מאוחר?

הגשת תביעת רשלנות רפואית דורשת איסוף תיעוד רפואי מקיף, קבלת חוות דעת מומחה רפואי שתתמוך בטענת הרשלנות, ולאחר מכן הגשת כתב תביעה לבית המשפט. מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית כדי לנווט בתהליך המורכב.

4 איזה סוג פיצויים ניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית על אבחון מאוחר?

הפיצויים יכולים לכלול כיסוי להוצאות רפואיות, אובדן השתכרות, כאב וסבל, עזרת צד ג' ועוד. גובה הפיצויים נקבע בהתאם לחומרת הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מהאבחון המאוחר והשפעותיו על חייו.