נטען כי בעקבות רשלנות הצוות הרפואי המחלה אובחנה בשלב מתקדם ונגזר על המטופלת, אם לשלוש בנות, לסיים את חייה בייסורים בגיל 47
תביעת רשלנות רפואית חמורה הוגשה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה נגד בית החולים איכילוב שבתל-אביב ומשרד הבריאות באמצעות עו"ד אייל בן ישי. התביעה הוגשה על-ידי אלמן ושלוש בנותיו שמתמודדים היום עם ההשלכות של מותה בטרם עת של אשתו ואמן בגיל 47, עקב איחור באבחון סרטן ריאה והיעדר טיפול בתסחיף ריאה שגרם לפטירתה.
לפי התביעה, לפני כשנתיים וחצי הגיעה המנוחה לחדר המיון באיכילוב עקב כאבי בטן ועברה בדיקת CT. אף שבבדיקה אותר ממצא חשוד בריאה השמאלית לא ניתנה לו כל התייחסות והמנוחה שוחררה לביתה מבלי שידעה עליו.
כשנה וחצי לאחר מכן אושפזה המנוחה בבית החולים עקב דלקת ריאות. במהלך האשפוז לא נבחנה בדיקת ה-CT הקודמת ושוב לא ניתנה התייחסות לממצא החשוד שהתגלה בה. שבועיים וחצי לאחר מכן שוב אושפזה המנוחה עקב החמרה במצבה ובמסגרת זו נערכו לה בדיקות שהדגימו גידול בריאה השמאלית, ובוצעה ביופסיה.
בהמשך היא אושפזה שוב לצורך בדיקות השלמה ועם שחרורה פנתה לייעוץ פרטי אצל מומחית שהעלתה חשד כי בנוסף לקיומה של מחלה ממארת סובלת המנוחה מתסחיף ריאתי. אף שהמידע הזה הובא לידי הצוות הרפואי באיכילוב – לא נערך בירור בנושא ואף נמסר למנוחה באופן כוזב ומטעה כי תסחיף ריאתי נבחן ונשלל.
שבוע לאחר מכן היא אובחנה באופן רשמי עם סרטן בשלב מתקדם. עם זאת, לפי הנטען, נאמר לה שהפרוגנוזה טובה והיא מתאימה לטיפול. בשום שלב, כך נטען, לא נאמר לה שמצבה קריטי. יומיים לאחר מכן אובחן סוף סוף התסחיף הריאתי אלא שהיה זה מאוחר מדי ויום למחרת היא כבר נפטרה.
אילו כשלים מהותיים נמצאו בטיפול הרפואי במקרה זה?
בחוות דעת של מומחה למחלות ריאה ורפואה פנימית שצורפה לתביעה מצא המומחה כשלים מהותיים בטיפול במנוחה. הכשל הראשון היה ההתעלמות המוחלטת מהממצא המחשיד בבדיקת ה-CT הראשונה. לפי דעתו של המומחה, לו היו מתייחסים לממצא ומאבחנים את המנוחה כראוי אפשר היה כבר אז לכרות את הגידול כשסיכויי הריפוי באותה נקודת זמן היו יותר מ-90%. לעומת זאת, בשלב שבו המחלה התגלתה בפועל ירדו הסיכויים אל מתחת ל-10%.
כשל נוסף לפי עמדת המומחה היה בהתעלמות מדגלים אדומים רבים לאורך ביקוריה התכופים של המנוחה בבית החולים שהעידו על קיומו של תסחיף ריאתי.
בהתאם לכך נטען בתביעה לרשלנות באיחור באבחון, אי ביצוע בדיקות מתחייבות, התנהלות בניגוד לאמות המידה הרפואיות, לנהלי משרד הבריאות ולחוק זכויות החולה. עוד נטען כי הצוות לא מסר למנוחה ולבני משפחתה הסברים באשר לסכנה המיידית הצפויה לחייה, לא פעל בסבירות ומיומנות כמצופה מרופאים סבירים והתנהג כלפי המנוחה ומשפחתה בזלזול. כן נטען כי הרישומים הרפואיים בתיקה של המנוחה היו חסרים וגרמו לנזק ראייתי.
התובעים טענו כי למנוחה נגרם סבל רב ובחודשים האחרונים לחייה היא נזקקה לליווי צמוד ולטיפולים רפואיים מרובים. לפיכך נטען כי התובעים זכאים לפיצוי על כאב וסבל, חרדה, עוגמת נפש והיעדר חדוות חיים, הפסדי שכר, פנסיה וקצבאות. בנוסף נתבע פיצוי עבור אובדן שירותי רעייה ואם והוצאות לוויה וקבורה. עוד נטען כי יש להטיל על הנתבעים פיצויים עונשיים נוכח התנהלותם וכן פיצוי נוסף על הפגיעה באוטונומיה של המנוחה.
ממשרד הבריאות נמסר כי תגובתו תינתן לבית המשפט כמקובל וכמתחייב. מבית החולים איכילוב טרם התקבלה תגובה.
הכתבה פורסמה באתר – לכל המאמר לחץ