רשלנות רפואית ברמב"ם: 600 אלף שקל פיצוי לאישה שהפכה עקרה

מלא/י את פרטייך וניצור עימך קשר בהקדם

הצוות לא זיהה שארית שליה שנשארה ברחמה של יולדת בניתוח קיסרי, והיא לקתה בתסמונת "אשרמן". ביהמ"ש קבע שמדובר ברשלנות רפואית

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שאישה שהפכה עקרה עקב טיפול רשלני שעברה אחרי לידתה בבית החולים רמב"ם בעיר, תפוצה על ידי המדינה ב-600 אלף שקל. השופט אהרון שדה פסק שהצוות הרפואי לא טיפל כראוי ביולדת, שנותרה עם שארית שליה ברחמה, מה שהוביל להתפתחותה של תסמונת מסוכנת.

ב-2010, בהיותה בת 32, ילדה התובעת את בתה הראשונה בניתוח קיסרי ברמב"ם. כחודש לאחר מכן, בעקבות כאבי בטן ודימומים, היא שבה לבית החולים ושם התגלה שנותרה ברחמה שארית שליה. היא עברה גרידה דחופה שלאחריה שוחררה לביתה עם המלצה למעקב בלבד. לאחר שניסיונותיה להרות בשנית כשלו, היא גילתה שהפכה לעקרה מאחר שלקתה בתסמונת "אשרמן", ונאלצה לפנות להליכי פונדקאות.

לפני כשלוש שנים היא תבעה את המדינה (בעלת בית החולים), בטענה שהצוות הרפואי התרשל בטיפולים שהעניק לה לאחר הניתוח הקיסרי. לשיטתה, העובדה ששארית השלייה לא זוהתה מיד לאחר הניתוח, לצד ההחלטה לבצע בה גרידה דחופה ולשחרר אותה ללא הנחיות מתאימות – הן שהובילו לכך שהפכה לעקרה.

היא הוסיפה שהגרידה ידועה כהליך מסוכן, והצוות הרפואי התרשל בכך שלא הציע לה חלופות טיפוליות בטוחות יותר. מנגד טענה המדינה שגרידה היא הליך נפוץ להוצאת שאריות שליה ובסיומו מופנות מטופלות לבצע מעקב. התובעת עצמה, נטען, תרמה להתפתחות התסמונת והחמרתה מאחר שלא פנתה למעקב במשך כחצי שנה.

אבל השופט שדה קיבל את התביעה לאחר שמצא כי הצוות הרפואי התרשל לאורך כל הדרך. נקבע כי בניגוד להנחיות מינהל הרפואה, הצוות ברמב"ם לא וידא שהשליה הוצאה בשלמותה לאחר הלידה. בנוסף, השופט התרשם שהבחירה בהליך הגרידה הפולשני והמסוכן עם המלצה כללית למעקב הייתה שגויה לנוכח עברה הרפואי של התובעת, והיא שהובילה בסופו של דבר להעלאת סיכוייה ללקות בתסמונת.

בהקשר זה נקבע כי הגרידה בוצעה באופן דחוף ובכך נמנע מהתובעת מלוא המידע הנחוץ על אודות ההליך והחלופות הטיפוליות האפשריות, שהיו יכולות להתאים לה יותר. השופט שדה קבע כי עצם העובדה שגרידה היא טיפול נפוץ להוצאה שלייה לא מעידה בהכרח שרופא רשאי לבחור בכל פעולה שבנמצא מבלי לבחון כל מקרה לגופו.

במקביל נדחתה טענת המדינה שלפיה התובעת תרמה להתפתחות והחמרת התסמונת בכך שלא הגיעה למעקב במשך כחצי שנה, וקבע כי לא ניתן לייחס לה אשמה מאחר שלא הוכח בפניו כי ניתן היה למנוע את הנזק אילו הייתה מגיעה קודם לכן.

בנסיבות אלה הטיל השופט את האשמה על המדינה והצוות הרפואי שלא פעל להקטנת הסיכוי להתפתחות התסמונת – לא לפני הגרידה ואף לא לאחריה.

הוא פסק לתובעת – בעלת נכות של 40% – פיצוי של 600 אלף שקל עבור הכאב והסבל, היעדר הסכמה מדעת לטיפול, ועבור הליכי פונדקאות שלהם נזקקה בעבר ואף תאלץ לעבור בעתיד, אם תרצה להרחיב את התא המשפחתי. מלבד זאת המדינה חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של כ-145 אלף שקל.

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד א. שמואלי
  • ב"כ המדינה: עו"ד ש. גלס
  • עו"ד אייל בן ישי עוסק ברשלנות רפואית
  • הכותב לא ייצג בתיק

הכתבה פורסמה באתר – לכל המאמר לחץ

Frequently Asked Questions

1 אילו סוגי תיקי רשלנות רפואית המשרד מטפל?

המשרד מתמחה במגוון רחב של תיקי רשלנות רפואית, כולל מקרים של רשלנות בהריון, לידה, ניתוחים, אבחון מחלות קשות וכן מקרים שהובילו לנזקים חמורים כמו עקרות.

2 כמה פיצויים ניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית?

גובה הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית משתנה בהתאם לחומרת הנזק. לדוגמה, בתיק שטיפלנו בו לאחרונה, אישה שהפכה עקרה עקב רשלנות רפואית קיבלה פיצוי בסך 600,000 ש"ח.

3 מה עלי לעשות אם אני חושד/ת ברשלנות רפואית?

אם אתם חושדים ברשלנות רפואית, חשוב לפנות בהקדם לעורך דין מנוסה בתחום. הוא יוכל להעריך את המקרה שלכם, לאסוף ראיות וללוות אתכם בתהליך המשפטי לקבלת פיצויים.

4 האם למשרד יש ניסיון בטיפול במקרים של עקרות כתוצאה מרשלנות רפואית?

כן, למשרדנו ניסיון מוכח בטיפול במקרים של רשלנות רפואית שהובילה לעקרות, כפי שהודגם בתיק האחרון בו לקוחה קיבלה פיצוי של 600,000 ש"ח. אנו מומחים בתביעות רגישות ומורכבות אלו.