אישה הסובלת מהחלקת חוליות בגבה עברה ניתוח אבל מצבה לא השתפר. בתביעה שהגישה טענה שהמנתח טעה באבחון הבעיה. מה נקבע?
בית המשפט המחוזי בלוד נאלץ לאחרונה לפסוק בתביעת רשלנות רפואית סבוכה שבמסגרתה ביצע רופא מנתח אבחון שגוי לבעיית עמוד שדרה של מטופלת. בדיון נקבע שחרף הטעות עברה האישה ניתוח וקיבלה טיפול התואמים את המחלה, ולכן פסקה השופטת אסתר שטמר שהתובעת תפוצה ב-100 אלף שקל בלבד.
מומחה מטעמה טען שהמחלה היא ניוונית ולא מולדת, וכי השיטה שננקטה בשני הניתוחים הייתה שגויה. המומחה אף כינה את הניתוחים "אימפרוביזציה כירורגית רשלנית".
מנגד טען הרופא כי הניתוח שביצע מתאים לטיפול בשתי המחלות, וכי שני הטיפולים מקובלים ומובילים לתוצאות דומות. הוא הוסיף כי על אף השברים בברגים, הניתוח השני כלל לא כשל. לדבריו מדובר בתופעה נפוצה שאינה מעידה כי השתל לא יתאחה בעתיד.
כיצד אבחנה שגויה מהווה פגיעה באוטונומיה של המטופל?
השופטת שטמר קבעה כי הרופא אכן שגה באבחנה המדויקת של מחלת התובעת. עם זאת היא הוסיפה כי הניתוח שבחר בוצע בדרך אפשרית ומקובלת לטיפול במחלה שממנה התובעת סבלה בפועל, ולכן אין לראות בבחירת סוג הטיפול רשלנות מצידו.
השופטת הוסיפה כי לא חלה על הרופא חובה לשתף את המטופלת בבחירת שיטת הקיבוע: כאשר מדובר בפרט טכני בלבד, המהווה חלק מפרוצדורה שהוסברה היטב למטופלת ושמטרתו להשיג את אותה תוצאה, אין חובה להציג בפניה את מגוון החלופות השונות.
עם זאת נקבע כי האבחנה השגויה נחשבת להפרת חובת הגילוי המוטלת על הרופא להסביר למטופלת על אודות מחלתה ולקבל ממנה הסכמה לביצוע ניתוח בהתאם לאבחנה. לפיכך חויבו הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי של 100 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
השופטת שטמר ציינה כי פסקה פיצוי נמוך יחסית בשל הקביעה שתוצאות הניתוחים לא הושפעו מהטעות באבחנה, וכי במקרה זה הנזק הסתכם בפגיעה באוטונומיה של התובעת בלבד.
* הכתבה פורסמה ב-YNET והכותב עו"ד אייל בן ישי לא ייצג בתיק.